הצעד הראשון בדרך לקשיחות מנטלית

קשיחות מנטלית מורכבת ממספר פרמטרים אשר יכולים לסייע בהתמודדות אתגרי החיים, החל מהתמודדות עם שינויים, דרך תגובתיות לאירועי קצה ועד להתאוששות וחזרה לשגרה הפיזית והמנטלית.

המאמר הנוכחי סוקר את מקורות הקשיחות המנטלית ומציע פעולות פשוטות ליישום על מנת לחזק פרמטר זה. מי לא רוצה להיות קצת יותר יציב מול שינויים? לדעת להתמודד עם האתגרים של החיים בצורה קצת יותר טובה? לא להיכנס ללחץ מכל אירוע קטן שאנחנו יודעים שאין לו השפעה משמעותית עלינו? אנחנו מניחים שרובנו היינו שמחים לשפר את הפרמטרים הללו. כולם מתרכזים לנושא אחד- קשיחות מנטאלית. קשיחות מנטלית מורכבת ממספר פקטורים: 1. חוסן נפשי (Resilience) 2. התמודדות עם אתגרים (Reactivity) 3. התאוששות אחרי אירועים (Recovery) ​​ עכשיו בואו ננסה להבין את הפקטורים של קשיחות מנטלית, עם זאת חשוב לציין שלפעמים ההפרדה בניהם לא פשוטה. חוסן נפשי- מתייחס ליכולת להישאר יציב (ככל הניתן) כאשר אירוע מטלטל נקרא לדרכנו. לדוגמה, איך תגיבו אם הבוס בעבודה פתאום מפיל עליכם משימה בלתי אפשרי בחשיבות גבוהה מאוד ובלי זמן מספק? האם תיכנסו לפאניקה ולא תצליחו אפילו לפתוח את המחשב? או שאולי תדעו שאתם עכשיו עושים הכי טוב עם מה שיש ויש לכם את היכולת להתמודד? הרי בסוף… זה לא חיים ומוות.

פרופורציה. בשביל לפתח חוסן, חשוב לתרגל בזמן שגרה. פיתוח תחושת מסוגלות (הנובעת בין היתר מניסיון עבר) על ידי מודעות להצלחות. לכן אנחנו ממליצים להתחיל כל יום עם הצלחה! תרגול של גמישות מחשבתית- לשנות כל הזמן קצת על מנת שלא נתרגש יותר מדי משינויים העתידים לבוא בהפתעה. שחקו עם שינויים!​ יכולות התמודדות עם אתגרים- מה האסטרטגיות שאני בוחר בהם על מנת להתמודד בצורה אופטימלית. בדרך כלל כאשר מתמודדים עם אתגר, הביצוע מתקיים תחת תנאי של לחץ. לדוגמא כאשר שחקן כדורסל מזהה פרצה משמאל מתחיל חדירה לליי אפ ופתאום עומד מולו סנטר ענק (בהחלט אתגר). בשלב זה השחקן צריך לבחור איך להתמודד עם האתגר בצורה הטובה ביותר וזה מושפע רבות מהיכולת קבלת החלטות תחת לחץ (מאמר נפרד).

יכולות התאוששות- מתייחסת לכמה זמן לוקח לחזור למצב של שגרה אחרי אירוע מלחיץ. אז כבר הגיע אירוע מלחיץ שיכול להיות מבחן, אודישן, ראיון, משחק חשוב, הופעה. עברתם את האירוע, האם הראש והמחשבות עדיין באירוע? האם הדופק עדיין גבוה כמה דקות אחרי? יכולת ההתאוששות הנה חשובה מאוד על מנת לוודא חזרה לשגרה ולמנוע השפעות של תגובת לחץ מתמשכת. תגובת לחץ מתמשכת יכולה לגרור שלל סימפטומים בריאותיים שליליים (פיזי ונפשי) ולכן חשוב לחזק את יכולת החזרה לשגרה שלכם על ידי תרגול ומיקוד קשב.

הקשיחות המנטלית מבדילה פעמים רבות בין ספורטאי עילית, אנשי עסקים מצליחים ולוחמים ביחידות מיוחדות שיודעים להתמקד במטרות ולהשיג אותם לבין אנשים שלא מצליחים להשיג את היעדים שלהם. ישנם מספר דרכים לפיתוח קשיחות מנטלית אבל דרך אחת שהינה אולי הפשוטה והיעילה ביותר והיא - שימוש בגוף והתמדה באימון גופני. אנחנו לא מדברים על איש ברזל, מרתונים, טריאטלונים שמרביתנו רק חוששים מלחשוב על (עזבו לבצע) אלא על פעילות אירובית קלילה וכייפית מספר פעמים בשבוע. כמעט הכל תופס, כל עוד מעלים טיפה את הדופק ושומרים על משך עבודה מינימלי (מעל 12 דקות רצוף). הליכה, משחק כדורסל עם חברים, ריצה קלה, החלקה על רולרבליידס, שחייה, גלישה, אופניים הכול תופס- העיקר ליהנות וליישם. מחקרים בנושא מראים נתונים מדהימים! כושר אירובי מספק הגנה מפני תגובת לחץ למצבים מלחיצים. שדופק אבסולוטי בזמן לחץ בקרב אנשים בכושר מצביע על עמידות ללחץ גם אם היחסי זהה (דלתא)- כלומר ככל שאני יותר בכושר, עליה קטנה יותר בדופק כתוצאה מלחץ, תגובת מערכת החיסון נמוכה יותר למצב של לחץ. פעילות גופנית עוזרת להורדת ההשפעה של מצב הלחץ האדם.

בשורה תחתונה מה אנחנו רואים? שפעילות גופנית מורידה תגובתית גופנית לאירועים ובך מסייעת בהפחתת תגובת הלחץ. הפחתת תגובת הלחץ משפרת ביצועים (תגובתיות לאירועים) משפרת חזרה לשגרה (Recovery) Physiological Toughness Model- ככל שנחשף לפעילות גופנית (נחשבת מצב של לחץ- "מוחלש") כך נתחיל לחסן את הגוף שלנו להשפעות הלחץ המזיקות בשורה התחתונה אז מה אומרים? הגיע הזמן שלכם לזוז? לאמן את הראש? לחזק את הגוף? תיהנו, תתרגלו, תתחזקו!

#mentaltraining #wellbeing #touchthepita #sports #psychology #stressmanagment #mentaltoughness #performancepsychology